פרק 12 ב"דברי האל לתבל כולה"

כשהברק יוצא ממזרח – וזה גם בדיוק הרגע שבו אני מתחיל לדבר – ברגע שהברק יוצא, הרקיע כולו מואר, וכל הכוכבים מתחילים לשנות את צורתם. נדמה שהאנושות כולה עוברת ניקוי ומיון נאותים. תחת הזוהר של קרן האור הזאת ממזרח, כל בני האדם מתגלים בצורתם המקורית ועיניהם מוכות בסנוורים ומפסיקות לפעול מרוב בלבול. על אחת כמה וכמה, הם לא מסוגלים להסתיר את פרצופם המכוער. שוב, הם כמו בעלי חיים הבורחים מאורי בחיפוש אחר מחסה במערות שבהרים. אולם אף אחד מהם לא יכול להימלט מאורי. כל בני האנוש נדהמים וממתינים בציפייה. עם הופעת אורי, כולם שמחים על יום הולדתם, ולצד זאת, כולם מקללים את יום הולדתם. אי-אפשר לבטא רגשות מנוגדים. דמעות של ענישה עצמית נקוות לנהרות, נישאות למרחקים בזרם הסוחף ונעלמות כליל בן-רגע. שוב, יומי הולך וקרב על האנושות, ושוב הוא מעורר את האנושות לחיים ומעניק לאנושות נקודת פתיחה חדשה. לבי פועם, ולפי קצב פעימות לבי, המים רוקדים בשמחה והגלים, על פי הקצב, מכים בשוניות הסלעיות. קשה לבטא את מה שבלבי. אני רוצה שכל הדברים הטמאים יישרפו ויהפכו לאפר ברגע שאביט בהם. אני רוצה שכל בני המרי ייעלמו מפניי ויחדלו להתקיים. לא רק שיצרתי נקודת פתיחה חדשה במקום מגוריו של התנין הגדול האדום כאש, אלא שגם התחלתי בעבודה חדשה בתבל. במהרה, ממלכות העולם יהפכו למלכותי. במהרה, ממלכות העולם יפסיקו להתקיים אחת ולתמיד משום מלכותי, משום שכבר ניצחתי, משום שחזרתי כמנצח. התנין הגדול האדום כאש מיצה את כל המשאבים האפשריים כדי לשבש את תוכניתי, בתקווה למחות את עבודתי מעל פני האדמה, אך האם אני יכול לאבד תקווה משום תכסיסיו הערמומיים? האם ייתכן שאיומיו יפחידו אותי כל כך שאאבד את הביטחון העצמי שלי? מעולם לא הייתה אפילו ישות אחת בשמיים או בארץ שלא החזקתי בכף ידי. הדבר נכון במיוחד לגבי התנין הגדול האדום כאש, הגורם הזה המהווה לי ניגוד גמור? גם הוא רק חפץ שאני שולט בו בידיי, הלא כן?

בתקופת התגלמותי כבשר ודם בעולם האנושי, האנושות הגיעה ליום הזה בלא יודעין בסיוע ידי המכוונת והכירה אותי בלא יודעין. אולם אין לאיש שמץ של מושג כיצד לצעוד בדרך הפרושה לפניו, ועל אחת כמה וכמה, אין לאיש מושג לאן מובילה הדרך הזו. רק כשהאל הכול יכול שומר על מישהו, הוא מסוגל לצעוד בדרך עד סופה. רק כשהברק היוצא ממזרח מכוון מישהו, הוא מסוגל לחצות סף מלכותי. מבין בני האדם, איש לא ראה את פניי, ואיש לא ראה את הברק ממזרח. על אחת כמה וכמה, איש לא שמע את הקול הבוקע מכס מלכותי, הלא כן? למעשה, מאז ימים עברו, אף בן אנוש לא בא במגע עם גופי. רק כיום, לאחר שירדתי ארצה, יש סיכוי שבני האדם יראו אותי. אולם אפילו כעת, בני האדם עדיין לא מכירים אותי, בדיוק כפי שהם רק מביטים בפניי ורק שומעים את קולי, אך מבלי להבין את כוונתי. זה מצבם של כל בני האנוש. בהיותכם בני עמי, האם אתם לא מרגישים גאווה עמוקה כשאתם רואים את פניי? והאם אתם לא מרגישים בושה מחפירה משום שאתם לא מכירים אותי? אני מהלך בקרב בני האדם וחי בקרב בני האדם, משום שהפכתי לבשר ודם ובאתי אל העולם האנושי. כוונתי היא לא סתם לאפשר לאנושות להביט בבשרי ודמי – באופן יותר חשוב מכך, היא לאפשר לאנושות להכיר אותי. יתרה מזאת, בהתגלמותי כבשר ודם, אני אפסוק את דינה של האנושות על חטאיה; בהתגלמותי כבשר ודם, אני אביס את התנין הגדול האדום כאש וארמוס את מאורתו.

אף על פי שבני האנוש המאכלסים את פני האדמה הם ככוכבי השמיים לרוב, אני מכיר אותם כפי שאני מכיר את כף ידי. ואף על פי שבני האנוש ש"אוהבים" אותי גם רבים כחול אשר על שפת הים, אני בוחר רק במעטים מהם: רק במי שעוסק בחיפוש האור הבהיר, שהוא נפרד מאלה ש"אוהבים" אותי. אני לא מפריז בהערכתי את האדם, ולא ממעיט בערכו. במקום זאת, אני בא לאדם בדרישות על פי תכונותיו הטבעיות, ולכן אני זקוק לאדם המחפש אותי באמת ובתמים – זאת כדי להגשים את מטרתי בבחירת בני אדם. יש אינספור חיות פרא בהרים, אבל הן כולן מבויתות ככבשים בפניי. במעמקי האוקיינוס שוכנות תעלומות ללא פשר, אך הן נחשפות בפניי בבירור כמו כל הדברים על פני האדמה. ברקיע השמיים יש מישורים שהאדם לעולם לא יכול להגיע אליהם, אבל אני מהלך בחופשיות במישורים הבלתי נגישים האלה. האדם מעולם לא זיהה אותי באור, אלא רק ראה אותי בעולם האפלה. האם אתם לא בדיוק באותו מצב כיום? שיא השתוללותו של התנין הגדול האדום כאש סימן גם את הרגע שבו לבשתי בשר ודם באופן רשמי כדי לעשות את עבודתי. הרגע שבו התנין הגדול האדום כאש חשף את צורתו האמיתית לראשונה היה גם הרגע שבו נשאתי עדות על שמי. כשהתהלכתי בדרכי האנושות, אף ישות ואף אדם לא התעוררו בבהלה, ולכן כשהתגלמתי כבשר ודם בעולם האנושי, איש לא ידע זאת. אולם כשהתחלתי לעסוק בעבודתי כבשר ודם, האנושות התעוררה – הקיצה מחלומותיה בבהלה לנוכח קולי הרועם – ומהרגע ההוא, האנושות החלה בחייה בהכוונתי. שוב התחלתי בעבודה חדשה בקרב בני עמי. אף על פי שעבודתי על פני האדמה לא הושלמה, די בכך להוכיח שבני האדם שדיברתי עליהם קודם לכן אינם כאלה שסברתי שאני זקוק להם, אך למרות זאת, אני עדיין מונה נבחרים בין בני האדם האלה. מכך ניכר שאני עושה זאת לא רק כדי לאפשר לבני עמי להכיר את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אלא גם כדי לטהר את בני עמי. משום חומרת הצווים המנהליים שלי, רוב רובם של בני האדם עדיין מצויים בסכנה שאסלק אותם. אם לא תקדישו כל מאמץ לטיפול בעצמכם ולהכנעת גופכם, אין ספק שתהפכו למושא תיעובי ודחייתי ותושלכו לגיהינום, בדיוק כפי שהטלתי על פאולוס במו ידיי ייסורים שאין מהם מנוס. האם ייתכן שגיליתם משהו בדבריי? כבעבר, אני עדיין מתכוון לנקות את הכנסייה ולהמשיך לטהר את בני האדם שאני צריך, מפני שאני אלוהים עצמו, שכולו קדוש וללא דופי. אבנה את מקדשי לא רק בכל צבעי הקשת, אלא גם נקי ללא רבב, ופנימיותו תהיה זהה לחיצוניותו. בנוכחותי, על כל אחד ואחד מכם להיזכר במה שעשיתם בעבר, ולקבוע אם אתם יכולים לקבל החלטה היום לְרַצות את לבי באופן מושלם.

העניין הוא לא סתם שהאדם לא מכיר אותי כבשר ודם – המצב חמור מכך: הוא לא הצליח להבין את הווייתו שלו השוכנת בגוף בשר ודם. כמה שנים חלפו שבהן בני האנוש מרמים אותי, מתייחסים אליי כאל אורח מהחוץ? כמה פעמים הם נעלו את הדלת בפניי והותירו אותי מחוץ לביתם? כמה פעמים הם לא התייחסו אליי כשהם עמדו אל מולי? כמה פעמים הם זנחו אותי בקרב בני אדם אחרים? כמה פעמים הם התכחשו אליי בפני השטן? וכמה פעמים הם תקפו אותי בפיהם המסכסך? ובכל זאת, אני לא עורך מעקב אחר כל מגרעותיו של האדם, ואני גם לא גומל לו שן תחת שן על כל התמרדות. כל מה שעשיתי היה לתת לו תרופה לתחלואותיו, כדי לרפא את מחלותיו חשוכות המרפא וכך להשיב את בריאותו, כדי שהוא יוכל להכיר אותי סוף-סוף. כל מה שעשיתי היה לשם הישרדותה של האנושות וכדי להעניק לאנושות הזדמנויות, הלא כן? באתי לעולמם של בני האדם פעמים רבות, אך משום שבאתי לעולם בגופי שלי, בני האדם לא התייחסו אליי מעולם. במקום זאת, כל אדם נהג כרצונו בחיפוש אחר מוצא לעצמו. הם לא יודעים כלל שאני הוא זה שמתווה כל דרך תחת השמיים! הם לא יודעים כלל שכל דבר תחת השמיים כפוף לגזרותיי! מי מבינכם מעז לנטור לי טינה בלבו? מי מבינכם מעז ליישב דברים בקלות ראש? אני בסך הכל עוסק בעבודתי בשקט בקרב בני האדם. אם במהלך תקופת התגלמותי כבשר ודם, לא היה אכפת לי משבריריותו של האדם, האנושות כולה הייתה מאבדת את העשתונות מרוב פחד אך ורק משום התגלמותי כבשר ודם, וכתוצאה מכך, היא הייתה נופלת לשאול. האנושות ניצלה מאסון, נחסכו ממנה הייסורים שאני מטיל והיא הגיעה כך עד הלום רק מפני שאני מצטנע ומסתתר. בהתחשב בקושי שבו הגעתם עד הלום, האם לא כדאי על אחת כמה וכמה שתוקירו את המחר שעתיד לבוא?

8 במרץ, 1992

פוסט בנושא דומה

  • הוי לאלה הצולבים את אלוהים פעם נוספת

    במהלך אחרית הימים אלוהים התגלם בבשר בסין כדי לעבוד, והביע מיליוני דברים, כובש ומושיע קבוצת אנשים בדְברו, ופותח עידן חדש של משפט, תחילה בבית אלוהים. היום הפצת עבודתו של אלוהים באחרית הימים הגיעה לשיאה בסין היבשתית. רוב האנשים בכנסייה הקתולית וכל הקהילות והכיתות הנוצריות שעסקו בחיפוש אחר האמת, שבו לפני כיסא הכבוד של אלוהים. אלוהים בהתגלמותו השלים את עבודת "ביאתו הסודית של בר האנוש" שנובאה בכתבי הקודש, ובקרוב יופיע בפומבי לכול אומה ובכול מקום בעולם. כל האנשים בכול אומה ובכול מקום הצמאים להופעתו של אלוהים יחזו בהופעתו הפומבית של אלוהים. אין שום כוח שימנע או שיהרוס את מלכות אלוהים, וכול מי שיתנגד לאלוהים ייענש על ידי חרון אפו של אלוהים, כפי שנאמר בדברי אלוהים : “מלכותי מתגבשת על פני התבל כולה, וכס מלכותי שובה את לבם של טריליוני בני אדם. בסיועם של המלאכים, הישגיי האדירים יושגו בקרוב בהצלחה. כל המוני בניי ובני עמי מחכים בקוצר רוח לשובי, מצפים שאתאחד איתם ושלעולם לא ניפרד שוב. איך יוכל המון האדם במלכותי שלא להתרוצץ יחד בצהלה על כך שאני נמצא יחד איתם? האם ייתכן שזו תהיה התאחדות שלא תגבה מחיר? כולם חושבים שאני מכובד וכולם מהללים אותי. כשאשוב, אביס את כל אויביי עוד יותר. הגיע הרגע! אני רוצה להתחיל ולהניע את עבודתי. אני רוצה למלוך בקרב בני האדם! אני חוזר! אני יוצא! זה מה שכולם ציפו לו ומה שכולם קיוו לו. אני רוצה שכולם יראו את בואו של יומי ושכולם יקבלו בשמחה את הגעתו של יומי!" "כל בני האדם שאני אוהב אותם לבטח יחיו לנצח, וכל בני האדם שקמים עליי לבטח יסבלו מייסוריי לנצח. זאת משום שאני אני אל קנא, ואני לא חס על בני אדם בקלות על כל מה שהם עשו. אני אשגיח על העולם כולו, וכשאופיע במזרח העולם, עם צדק, מלכותיות, חרון אף וייסור, אתגלה לאנושות על המוניה!

  • פרק 12 ב"פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה" (קטעים)

    כשכל בני האדם ישימו לב, כשכל הדברים יתחדשו ויקומו לתחייה, כשכל בני האדם יישמעו לאלוהים ללא נקיפות מצפון, וכשהם יהיו מוכנים לשאת על כתפיהם את תחומי האח…

  • מקורה והתפתחותה של כנסיית האל הכול יכול

    בדיוק מפני שבדברים שאמר האל הכול יכול מתגלות התעלומות שבתוכנית הניהול של אלוהים לישועת האנושות, האנשים הנבחרים של אלוהים, משגילו את דבר האלוהים, הבינו כי לאלוהים יש שם חדש בכל עידן, וכי שמו החדש הוא סמל לכך שאלוהים עושה עבודה חדשה, חותם את העידן הישן ומשיק עידן חדש. משמעותו של שם האלוהים היא כה רבה ועמוקה! בשמו כלולה משמעותה של עבודת האלוהים. אלוהים משתמש בשמות כדי להחליף את העידן ולייצג את עבודת אותו עידן. בעידן החוק, הוא השתמש בשם יהוה כדי למסור חוקים ודיברות ולהנהיג את חיי האנושות על פני האדמה. בעידן החסד, הוא השתמש בשם ישוע כדי לעשות את עבודת גאולתה של האנושות. משהגיע עידן המלכות, הוא השתמש בשם 'האל הכול יכול' כדי לבצע את עבודת השיפוט, שמתחילה בבית האלוהים, כדי לטהר את האדם, לשנותו ולגאול אותו.

  • התבוננות בהופעתו של אלוהים במשפטו ובייסוריו

    בדומה למאות מיליוני חסידים אחרים של אדוננו ישוע המשיח, אנחנו מצייתים לחוקים ולדברות של כתבי הקודש, נהנים מחסדו השופע של אדוננו ישוע המשיח ומתאספים, מתפללים, מהללים ומשרתים בשם אדוננו ישוע המשיח – ואת כל אלה אנחנו עושים תחת עינו הפקוחה והגנתו של אלוהים. לעתים תכופות אנחנו חלשים ולעתים תכופות אנחנו חזקים. אנחנו מאמינים שכל מעשינו עולים בקנה אחד עם משנתו של אלוהים. אם כן, מן הסתם אנחנו גם מאמינים שאנחנו הולכים בדרך ההישמעות לרצונו של האב שבשמיים. אנחנו כמהים לשובו של ישוע אדוננו, לביאתו המכובדת של ישוע אדוננו, לקץ החיים שלנו על פני האדמה, להופעת המלכות, ולכול מה שנחזה בספר ההתגלות: אדוננו מגיע, ומביא אסון, וגומל לצדיקים ומעניש את הרשעים, ומעלה למרומים את כל חסידיו, המברכים על חזרתו, לפגוש את אלוהים. בכל פעם שאנחנו חושבים על זה, אנחנו מתרגשים באופן בלתי נמנע. אנחנו אסירי תודה על כך שנולדנו באחרית הימים, ועל כך שהתמזל מזלנו להיות עדים לביאתו של אדוננו. הרדיפות שסבלנו היו בתמורה ל"כבוד עולמים גדול ורב עד מאוד"; איזו ברכה אדירה! לעתים קרובות, כל הכמיהה הזאת והחסד שמעניק לנו אדוננו הופכים אותנו לצלולים בתפילתנו, ומאחדים אותנו לעתים קרובות יותר. אולי בשנה הבאה, אולי מחר ואולי אפילו מוקדם יותר, כשהאדם לא יצפה לזה, פתאום יגיע אדוננו ויופיע בקרב קבוצת בני אדם שהמתינו לו בדריכות.

  • הפצת בשורת מלכות האל הכול יכול בסין

    בשנת 1995 החלה רשמית בסין היבשתית עבודת נשיאת העדות לבשורת המלכות של האל הכול יכול. דרך הכרת התודה שלנו לאלוהים, ובאהבה שהייתה אהבת אמת, נשאנו עדות להופעתו ולעבודתו של האל הכול יכול בפני האחים והאחיות בפלגים ובכיתות הדתיים השונים. לא תיארנו לעצמנו שנסבול התנגדות קיצונית והשמצות קיצוניות מצד מנהיגיהם. כל שיכולנו לעשות היה לבוא לפני האל הכול יכול כדי להתפלל ברצינות רבה ולהתחנן בפני אלוהים שיעבוד בכבודו ובעצמו. משנת 1997 והלאה ראינו את רוח הקודש עובדת בקנה מידה נרחב ביותר. הייתה עלייה מהירה במספר החברים בכנסיות במקומות שונים. באותו הזמן התרחשו אותות ומופתים רבים, ואנשים רבים מהפלגים והכיתות הדתיים השונים שבו אל האל הכול יכול כתוצאה מהגילויים של אלוהים או מכך שחזו באותות ומופתים האלה. אילו רוח הקודש לא הייתה עובדת, מה היו יכולים בני האדם לעשות? זה גרם לנו להגיע להבנה: על אףi שהבנו כמה אמיתות, לא יכולנו לשאת עדות על האל הכול יכול אך ורק באמצעות החוזק האנושי שלנו. לאחר שהאנשים האלה מהפלגים והכיתות הדתיים השונים קיבלו את האל הכול יכול, הם בהדרגה הגיעו בלבם להכרה באל הכול יכול דרך אכילה ושתייה של דבר האל הכול יכול ומתוך הנאה מהם, ולאחר זמן-מה התפתחה בהם אמונה כנה וציות אמיתי. אנשים מכל הפלגים והכיתות הדתיים נישאו כך אל לפני כיסא הכבוד, ושוב לא ציפו "לפגוש את האדון בשמיים" כפי שהם דמיינו לעצמם בעבר.