כיצד להתייחס לנבואות בכתבי הקודש בהתאם לרצונו של אלוהים

מאת וואנג ווי, סין

בכתבי הקודש נאמר: "קודם כל דעו זאת: שהנבואה בספרי הקודש אינה עניין של פרשנות אישית. זאת מפני שהנבואה לא יצאה מעולם על פי רצון האדם, אלא רוח הקודש הניעה בני אדם קדושים לדבר בשם אלוהים" (פטרוס ב' א' 20-21). "וכמו שכתוב בכל האיגרות שלו, כשהוא דן בדברים האלה. יש בהן דברים קשים להבנה, שבני האדם הנבערים והלא יציבים מעוותים אותם, כמו שהם עושים עם שאר כתבי הקודש, וגורמים לאובדנם שלהם" (פטרוס ב' ג' 16). "מפני שהאות ממיתה אך הרוח מעניקה חיים" (קורינתים ב' ג' 6). פסוקים אלה אומרים לנו שאיננו יכולים לפרש נבואות פשוטן כמשמעותן בהסתמך על השקפותינו ודמיונותינו, משום שהנבואות הן מאלוהים, ואנו יכולים להבין אותן רק דרך הנאורות של רוח הקודש. עם זאת, לפני שנבואות מתגשמות, קל לנו להסתמך על תפיסותינו ולפרשן באופן מילולי. אך בדרך זו, אפשר בקלות לפרשן שלא כהלכה, ואחרים יטעו בגלל הפרשנויות הלא-הגיוניות שלנו. לדוגמה, כאשר מדובר בנבואות על בואו של המשיח, הפרושים הסתמכו על רעיונותיהם. לפני שישוע אדוננו נולד, הם דמיינו את בואו של המשיח על פי המשמעות המילולית של הנבואות בישעיהו ז' 14, ט' 6-7 ובמיכה ה' 2: המשיח יוולד לבתולה בבית לחם, וייקרא עמנואל. הוא יגדל בארמון וימשול בישראל כשהוא יושב על כס מלכות. עם זאת, כאשר הנבואות התגשמו, העובדות סתרו את הדרך שבה הם דמיינו את המשיח. מה שבאמת קרה הוא שהמשיח נולד למרי שהייתה נשואה, למשפחה של נגר, והוא נקרא ישוע. הוא הגיע מנצרת, ובסופו הוא נצלב. עובדות אלה שונות מאד מן המשמעות המילולית של הנבואות. לפיכך, למרות שהפרושים ראו שלעבודתו ולהטפותיו של ישוע אדוננו היו סמכות ועוצמה, הם לא הכירו בו כמשיח המובטח. במקום זאת, הם ניאצו את ישוע אדוננו באומרם שהוא תלוי באדון השדים כדי לגרש שדים. לפיכך, הם ביצעו את חטא חילול הקודש נגד רוח הקודש, פגעו בטבעו של אלוהים, ולא זכו מעולם לסליחתו. ופשוטי העם שלא היו בעלי הבחנה והאמינו לדברי הפרושים, גם הם איבדו את ישועת האל. מדוגמה זו, אנו יכולים להבין כי הפרושים הרסו גם את עצמם וגם אנשים אחרים, משום שהם נאחזו בדימיונותיהם ובמשמעות המילולית של הנבואות.

אלפיים שנה חלפו, וכעת הזמן הנכון לברך את בואו של המשיח. בכתבי הקודש יש נבואות שונות ורבות על בואו של המשיח, ולעתים קרובות אנו מפרשים אותן באופן מילולי, כך שיש לנו תפיסות רבות לגביהן. למשל, כאשר אנו קוראים את הפסוקים בכתבי הקודש על בואו של המשיח, ונאמר שם "בחצות הלילה" ו"כגנב" (ההתגלות ט"ז 15; מתי כ"ה 6), מתוך המשמעות המילולית אנו בטוחים שהמשיח יבוא בחצות הלילה. לכן, יש משיחיים שישנים בלילה במעיליהם ובמכנסיהם, כי הם רוצים להיות לבושים בעת התלהבותם מבואו. עם זאת, כאשר אנו קוראים בכתבי הקודש "הוא בא עם העננים. וכל עין תראה אותו" (ההתגלות א' 7), אנו מתייחסים לכך פשוטו כמשמעו, והמשמעות היא שהמשיח יבוא על ענן, באור יום, כדי להופיע בפני האנושות, וכולם יראו אותו. לכן, יש אנשים המביטים לעתים קרובות לשמיים, משתוקקים ליום שבו המשיח יירד לפתע מענן ויתהלך בינינו. בקיצור, יש לנו תפיסות מוטעות רבות בנושא זה. דברי האל אומרים: "האדם מבין דברים רק לפי משמעותם המילולית, וכן לפי הדמיון שלו. הדמיון שלו לא עולה בקנה אחד עם עקרונות העבודה של רוח הקודש, והוא לא עולה בקנה אחד עם כוונותיו של אלוהים. ...האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להעלות בדעתו את מסתרי האל? האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להסביר את דברי האל? האם אתם בטוחים ללא צל של ספק שרוח הקודש האירה אתכם והפכה אתכם לנאורים? הרי לא ייתכן שרוח הקודש הראתה לכם את טבע הדברים באופן כה ישיר, נכון? האם רוח הקודש היא זו שהנחתה אתכם, או שמא התפיסות שלכם גרמו לכם לחשוב כך?" דבריו של אלוהים אומרים לנו שאף אחד לא יכול לתפוס את המסתורין של אלוהים. הסתמכות על הדמיון שלנו כדי לפרש נבואות כלשונן, אינה תואמת את כוונותיו של אלוהים, ולכן עלינו להפסיק לדמיין סצינות של הגעת המשיח, כי אנחנו לא יודעים בכלל כיצד הנבואות תתגשמנה, לפני שאלוהים עצמו יבוא להגשימן. כולנו נבראנו על ידי אלוהים, ולכן אנו לא יודעים כיצד אלוהים יבצע את עבודתו. מספר נביאים ניבאו כמה נבואות לאחר שאלוהים התגלה בפניהם, ואף על פי כן הם לא הבינו את משמעותן האמיתית או כיצד הן תתגשמנה.

לפיכך, באשר לנבואות על שיבת המשיח, עלינו להתפלל יותר, לירוא בלבנו את אלוהים, ולפעול בהכנעה ובענווה. רק כך נוכל לקבל את הנאורות של רוח הקודש ולקבל בברכה את המשיח. תלמידיו המקוריים של ישוע אדוננו, כגון פיטר, יוחנן ונתנאל, לא נאחזו במשמעות המילולית של הנבואות, לא השוו אותן למעשיו של אלוהים, וגם לא קבעו כללים לגבי דרך הופעתו של אלוהים. במקום זאת, הם התמקדו בהקשבה לאמת שביטא ישוע אדוננו, וראו כי עבודתו מלאת סמכות ועוצמה, ושאף אחד אחר אינו יכול לעשותה. מסיבה זו, הם קבעו כי ישוע אדוננו הוא המשיח הבא, ובכך בירכו את בואו של ישוע אדוננו וקיבלו את ישועת האל בסופו של דבר. זהו הנתיב הנכון שבו הם קיבלו בברכה את המשיח. לכן, כשמדובר בשאלה איך לנהוג בעניין שובו של המשיח, עלינו להיות אנשים המחפשים את האמת בראש פתוח. אם מישהו מעיד על שובו של המשיח, אל לנו לטעות כפי שהפרושים טעו – עלינו לסרב להסתמך על דימיונותינו ותפיסותינו ועל המשמעות המילולית של הנבואות – ובמקום זאת, עלינו לחפש ולחקור בעצמנו. רק עם לב מלא יראת כבוד לאלוהים תהיה לנו ההזדמנות לקבל בברכה את המשיח, ונבין כיצד הנבואות מתגשמות כמעט מבלי לשים לב לכך.

פוסט בנושא דומה