28. ישוע אדוננו עשה את עבודת הגאולה בעידן החסד ובאחרית הימים, האל הכול יכול עושה את עבודת השיפוט. כיצד נוכל להכיר בכך שעבודת השיפוט של אחרית הימים ועבודת הגאולה של עידן החסד נעשו על ידי אותו האל?

2017-10-15 6

התשובה מתוך דברי אלוהים:

אחרי עבודתו של יהוה, ישוע הפך לבשר ודם כדי לעשות את עבודתו בקרב בני האדם. עבודתו של ישוע לא בוצעה באופן מבודד, אלא התבססה על עבודתו של יהוה. הייתה זו עבודה לעידן חדש לאחר שאלוהים חתם את עידן החוק. באותו אופן, לאחר שעבודתו של ישוע הסתיימה, אלוהים עדיין המשיך את עבודתו לעידן הבא, משום שכלל ניהולו של אלוהים תמיד ממשיך להתקדם. כשהעידן הישן יחלוף, הוא יוחלף בעידן חדש, וברגע שהעבודה הישנה תושלם, עבודה חדשה תמשיך את ניהולו של אלוהים. ההתגלמות הזו היא התגלמותו השנייה של אלוהים, לאחר שעבודתו של ישוע הושלמה. מובן שההתגלמות הזו לא מתרחשת באופן מבודד, אלא היא השלב השלישי של העבודה לאחר עידן החוק ועידן החסד. כל שלב חדש של עבודתו של אלוהים תמיד מביא איתו התחלה חדשה ועידן חדש. כך גם עם השינויים המקבילים בטבעו של אלוהים, באופן עבודתו, במיקום עבודתו ובשמו. לכן אין זה פלא שקשה לאדם לקבל את עבודתו של אלוהים בעידן החדש. אולם גם כשהאדם מתנגד אליו מאוד, אלוהים תמיד עושה את עבודתו, והוא תמיד מוביל את כל האנושות קדימה. כשישוע בא אל עולמו של האדם, הוא הביא את עידן החסד וסיים את עידן החוק. באחרית הימים, אלוהים הפך שוב לבשר ודם, וכשהוא הפך לבשר ודם הפעם, הוא סיים את עידן החסד והביא את עידן המלכות. כל מי שמקבל את התגלמותו השנייה של אלוהים יובל אל עידן המלכות ויהיה מסוגל לקבל באופן אישי את הכוונתו של אלוהים. אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים.

מתוך ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'

העבודה הנעשית בהווה דחפה קדימה את העבודה של עידן החסד. כלומר העבודה בכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, חלה התקדמות בעבודתו של אלוהים. מדוע אני אומר שוב ושוב ששלב העבודה הזה בנוי על יסודם של עידן החסד ועידן החוק? פירוש הדבר הוא שהעבודה של היום היא המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והתקדמות מעבר לעבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק וכל שלב מחובר לזה שבא אחריו. מדוע אני אומר גם ששלב העבודה הזה בנוי על יסוד השלב שישוע עשה? לולא היה השלב הזה בנוי על יסוד העבודה שישוע עשה, הוא היה צריך להיצלב שוב בשלב הזה, ועבודת הגאולה שנעשתה בשלב הקודם הייתה צריכה להתבצע מחדש. זה היה חסר משמעות. לפיכך, העבודה לא הסתיימה לחלוטין, אלא שהעידן התקדם הלאה והעבודה רוממה עוד יותר מבעבר. אפשר לומר ששלב העבודה הזה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. העבודה נבנית שלב-אחר-שלב, והשלב הזה הוא לא התחלה חדשה. רק השילוב של שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. העבודה בשלב הזה נעשית על יסודות העבודה בעידן החסד. אם שני שלבי העבודה האלה לא קשורים זה לזה, מדוע הצליבה לא חוזרת בשלב הזה? מדוע אני לא נושא את חטאי האדם? אני לא בא באמצעות ההתעברות מרוח הקודש, ואני לא אצלב כדי לשאת את חטאי האדם. במקום זאת, אני כאן כדי להמיט ייסורים על האדם ישירות. אילו הייסורים שאני ממיט על האדם ובואי שלא באמצעות התעברות מרוח הקודש לא היו מתרחשים לאחר הצלבה, לא הייתי מוסמך לייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע הם אותו הדבר, אני בא ישירות כדי לשפוט את האדם ולהמיט עליו ייסורים. שלב העבודה הזה מבוסס כולו על השלב שקדם לו. זו הסיבה לכך שרק עבודה כזו יכולה להושיע את האדם באופן הדרגתי. ישוע ואני נובעים מאותה רוח. על אף שאין קשר בין בשרו לבשרי, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו לוקחים על עצמנו לא זהים, אנחנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות עבודתנו. כהונותינו לא דומות, כך שגם העבודה שאנחנו עושים והטבע שאנחנו מגלים לאדם הם שונים. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים ממה שהוא ראה והבין בעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. ...בדומה לכך, רוח יהוה אינה הורתו של רוחו של ישוע, ורוחו של ישוע אינה פרי בטנה של רוח יהוה – הם אותה רוח. זאת בדיוק כשם שישוע ואלוהים בהתגלמותו כיום הם אותה רוח. על אף שאין ביניהם קשר דם, הם אחד. זאת מפני שרוחם אחת. אלוהים יכול לעשות את עבודת החסד והנדיבות וכן את עבודת המשפט והייסורים הצודקים של האדם ואת עבודת הטלת הקללות על האדם. בסופו של דבר, הוא יכול לעשות את העבודה של השמדת העולם והענשת הרשעים. האין הוא עושה את כל זה בעצמו? האין זו כול יכולתו של אלוהים? הוא יכול היה גם להכריז על חוקים לאדם ולקבוע לו דברות, וגם לכוון את בני ישראל הקדומים לחיות את חייהם על פני האדמה, לכוון אותם לבנות את בית המקדש והמזבחות ולהחזיק בכל בני ישראל תחת ריבונותו. בזכות סמכותו, הוא חי עמם על פני האדמה במשך אלפיים שנה. בני ישראל לא העזו להתמרד נגדו. כולם יראו את אלוהים וצייתו לדברותיו. זו הייתה העבודה שנעשתה כולה בזכות סמכותו וכול יכולתו. לאחר מכן, בעידן החסד, ישוע בא לגאול את כל האנושות המופקרת (ולא רק את בני ישראל). הוא גילה רחמים ואהבה כלפי האדם. ישוע שהאדם ראה בעידן החסד היה מלא נדיבות ותמיד רחש אהבה לאדם, מפני שהוא בא כדי לגאול את האנושות מחטא. הוא יכול היה למחול לאדם על חטאיו עד שצליבתו באמת גאלה את האנושות מחטא. בעת ההיא, אלוהים הופיע בפני האדם עם רחמים ונדיבות. כלומר הוא הפך לקורבן חטאת למען האדם ונצלב בעבור חטאי האדם, כדי שהם יימחלו לעד. הוא היה רחום, חנון, סבלני ואוהב. וכל חסידיו של ישוע בעידן החסד שאפו אף הם להיות סבלניים ואוהבים בכל דבר. הם סבלו ללא תלונה ומעולם לא השיבו מלחמה גם אם הכו אותם, קיללו אותם או סקלו אותם באבנים. אולם הדבר לא יכול להיות כך בשלב האחרון הזה. בדומה לכך, על אף שרוחם של ישוע ויהוה הייתה אחת, עבודתם לא הייתה דומה לגמרי. עבודתו של יהוה לא הייתה לחתום את העידן אלא להוביל אותו ולפתוח את חיי האנושות על פני האדמה. אולם העבודה שעל הפרק כעת היא לכבוש את בני אדם באומות הגויים שהושחתו עמוקות ולהוביל לא רק את משפחת סין אלא את התבל כולה. ...רוח האל מקדמת את העבודה האדירה הזו מבריאת העולם ועד היום, ויתרה מזאת, היא עושה עבודה שונה בעידנים השונים ובאומות שונות. אנשי כל עידן רואים טבע שונה של אלוהים שמתגלה באופן טבעי דרך העבודה השונה שהוא עושה. הוא אלוהים המלא רחמים ונדיבות, הוא קורבן החטאת למען האדם ורועה האדם, אך הוא גם המשפט, הייסורים והקללה של האדם. הוא יכול היה להוביל את האדם לחיים על פני האדמה במשך אלפיים שנה וכן לגאול את האנושות המושחתת מחטא. כיום, הוא יכול גם לכבוש את האנושות, שלא מכירה אותו, ולגרום לה להיות כפופה לריבונותו, כדי שכולם יישמעו לו לחלוטין. בסופו של דבר, הוא ישרוף את כל הטומאה והרשע בקרב בני האדם בתבל כולה, כדי להראות להם שהוא לא רק אל של רחמים, אהבה, חוכמה, פליאה וקדושה, אלא עוד יותר מכך, אל ששופט את האדם. כלפי הרשעים בקרב האנושות, הוא שריפה, שיפוט וענישה. כלפי מי שעתיד להפוך למושלם, הוא צרה, זיכוך וניסיון, וכן נחמה, קיום, אספקה של מילים, טיפול וגיזום. וכלפי מי שיסולק, הוא ענישה וכן תגמול. אמרו לי, האין אלוהים כל יכול? הוא מסוגל לעשות כל עבודה, ולא רק את הצליבה כפי שדמיינתם. אתם ממעיטים מדי בערכו של אלוהים!

מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'

פוסט בנושא דומה