47. חוויתי את ישועת האל

47. חוויתי את ישועת האל

צ'אנג האו, העיר יונגזהאו, מחוז חונאן

החובה שאשתי ואני ממלאים בכנסייה היא הטפת הבשורה. לפני זמן לא רב, אשתי קודמה לתפקיד מנהלת קבוצת הבשורה, ואילו אני, עקב התנהגותי היהירה והפוגענית, איבדתי את עבודת רוח הקודש ונשלחתי הביתה להרהר במעשיי. בהתחשב בעובדה שאשתי ואני התחלנו למלא את חובותינו באותו הזמן, היתה זו גלולה קשה לבליעה כאשר ראיתיה מקודמת בעוד אני מפוטר . דמעות עלו בעיניי כאשר חשבתי: " אלוהים בורר אותנו לסוגינו, והיות שסולקתי, אין ספק שנחשפתי וגורשתי. מי היה מאמין שאחרי כל השנים האלה, חיי כמאמין יסתיימו בכישלון חרוץ כזה. איני יכול לעשות דבר עכשיו, מלבד להמתין לעונש שלי". לאחר מכן הלכתי הביתה בלב כבד. מאותו הרגע שקעתי בתחושות קשות של תבוסה וחוסר הבנה, והאשמתי מאוד את אלוהים. שקעתי באפלה ללא תקנה.

יום אחד נתקלתי במקרה בשתי הפסקאות הבאות מדברי האל: "אף פעם לא אמרתי שאין לכם עתיד, ועל אחת כמה וכמה לא אמרתי שעליכם לעבור השמדה או לסבול את הגיהינום. האם הכרזתי דבר כזה בפומבי? אתם אומרים שאין לכם תקווה, אך האין זו מסקנה שלכם עצמכם? האין זו ההשפעה של המנטליות שלכם עצמכם? האם המסקנה שלכם עצמכם נחשבת?" ('עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את רצונו של אלוהים בנוגע לישועת האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'). "אינכם רואים את טבעו הצודק של אלוהים, ואתם תמיד מבינים שלא כהלכה את אלוהים ומעוותים את כוונותיו .לכן אתם תמיד פסימיים ומאבדים תקווה. האינכם מביאים זאת על עצמכם?… אינכם מבינים את עבודתו של אלוהים ואינכם מבינים כלל את רצונו; עוד יותר נכון לומר שאינכם מבינים את הכוונות הטובות שאלוהים השקיע בששת אלפי שנים של עבודת ניהול. ("רצון האל הוא להושיע אנשים במידה המרבית שאפשר" מתוך "תיעוד נאומיו של המשיח"). כשקראתי את הפסקאות האלה הבנתי לפתע: האם אלוהים אינו מדבר עלי? מייד כשהבנתי שהכנסייה פיטרה אותי, שיערתי והסקתי שנחשפתי וגורשתי. איבדתי את אמונתי בחיפוש אחר האמת. חייתי במצב מתמשך של שליליות וחוסר הבנה, וקיבלתי על עצמי באופן מלא את הכישלון שלי. בנקודה הזאת התבוננתי כלפי פנים ושאלתי את עצמי: "האם אתה באמת מבין מדוע נקלעת לצרה כזאת? האם אתה באמת מבין את רצון האל? מובן שלא! איני מבין! אם כן, מדוע עליי לשער השערות פרועות ולתאר לעצמי את הדברים בצורה לא מבוססת?? האם זה לא שחצני מדי, חתרני מדי? האם לא אני דרדרתי את עצמי לסבל הקודר הזה? כמה טיפש ומגוחך הייתי!" עתה הלכתי להתפלל לאלוהים וביקשתי את הארתו, כדי שאוכל לגלות את רצונו בהתגלות האחרונה הזאת. מאוחר יותר, ראיתי את דברי האל הבאים: "כל מה שהוא עושה הוא אהבת אמת אליכם; אין לו כל כוונה רעה. הוא שופט אתכם בגלל חטאיכם, כדי שתבחנו את עצמכם ותקבלו את הישועה האדירה הזו. כל זה נעשה כדי להכין את האדם. מההתחלה ועד הסוף, אלוהים עשה את המרב כדי להושיע את האדם, והוא בשום אופן לא מוכן להשמיד לחלוטין את בני האדם שהוא ברא במו ידיו. כעת הוא בא אל קרבכם כדי לעבוד. האין זו ישועה רבה עוד יותר? אילו הוא שנא אתכם, האם הוא בכל זאת היה עושה עבודה בהיקף כזה כדי להנחות אתכם באופן אישי? למה שהוא יסבול כך? אלוהים לא שונא אתכם, ואין לו כל כוונה רעה כלפיכם. עליכם לדעת שאהבתו של אלוהים היא האהבה האמיתית ביותר. רק בגלל מרדנותם של בני האדם, עליו להושיע אותם באמצעות משפט. אחרת, הם לא היו זוכים בישועה ...לבו לא מניח לו לאפשר לכם להפוך למושחתים עוד יותר. כמו כן, לבו לא מניח לו לראות אתכם חיים במקום כה מזוהם, כשהשטן רומס אתכם כרצונו, ולבו גם לא מניח לו לתת לכם ליפול אל השאול. הוא רוצה רק לזכות בקבוצה מכם ולהושיע אתכם עד תום. זו המטרה העיקרית של עשיית עבודת הכיבוש בכם – הוא עושה זאת רק למען הישועה" ('סוד העניין של עבודת הכיבוש (4)' ב'הדבר מופיע בבשר'). דבריו הכנים של אלוהים חיממו את ליבי והעירו אותי מתחושת האכזבה ומקיהוי החושים שבהם הייתי שרוי. כפי שהתברר, למרות שמצבי נראה קודר במבט ראשון, למעשה אלוהים שלח אלי את אהבתו והושיע אותי. לא סולקתי מן הדרך כפי שחשבתי. הייתי יהיר ובלתי-מתפשר – מילאתי את חובותיי בצורה נחפזת ויהירה. אלוהים פשוט לא היה מסוגל לראות אותי נרמס ברגלי השטן לכל אורך הדרך. הוא לא היה מסוגל לראות אותי ממשיך להתדרדר, ובמיוחד הוא לא היה מסוגל לראותני כמועמד לענישה בעוון פגיעה בטבעו של האל בשל מעשיי היהירים והבלתי נשלטים. כך, באמצעות שפיטה וייסורים, הוא הושיע אותי, קידש אותי ועזר לי להימלט מאחיזתו המשחיתה של השטן. פיטוריי מן הכנסייה היוו למעשה את ישועתו הגדולה ביותר של אלוהים. ככל שנעשיתי שחצן יותר, אלוהים יצר מצבים רבים יותר שבהם אוכל להתעמת עם מגרעותיי. הוא אפשר לרצונותיי שלא לבוא על סיפוקם, כדי שליבי קהה החושים יתחיל לחוש כאב. הוא פעל באמצעות הכאב הזה כדי לגרום לי להרהר על פעולותיי, להבין את אופיי המושחת ולבקש את האמת כדי לשנות את טבעי. זוהי מהותה של עבודת הישועה האמיתית שאלוהים הרעיף עליי. כל מה שאלוהים עשה היה לדאוג לי ולאהוב אותי. אחרת, עדיין הייתי חי בחטא מבלי משים, ועדיין הייתי פועל מתוך חיפזון – מפריע ומתערב בעבודת הטפת הבשורה. בסופו של דבר, הפעולות שלי היו פוגעות בטבעו של אלוהים ואלוהים היה מסלקני מן הדרך. בנקודה הזאת הבנתי שישועתו של אלוהים היא אמיתית מאוד. אהבתו של אלוהים אינה כוזבת או ריקנית משום בחינה שהיא – זוהי אהבה אמיתית וממשית. למרות זאת, אני לא הצלחתי לראות את עבודת האל ואת ישועתו. לא חיפשתי אחר ההתכוונות הכנה שבישועת האל, אלא הגדרתי את עצמי יתר על המידה שוב ושוב, וזאת בשעה שלא הבנתי את אלוהים, מתחתי עליו ביקורת וחייתי תוך זניחה פסימית של אמונותיי . פעלתי בצורה כה חסרת היגיון! לא הייתי ראוי לקבל את שיפוטו וייסוריו של אלוהים.

אלוהים היקר, תודה לך! באמצעות ההתנסות הזאת, אני מבין שהישועה שלך היא אמיתית וששפיטתך וייסוריך מלאים באהבה. ללא שיפוטיך וייסוריך, לעולם לא הייתי מתבונן בעצמי בכנות. הייתי ממשיך לחיות בצורה מושחתת, בספירלה שהולכת ומתדרדרת, נרמס ברגלי השטן, שלבסוף גם היה הורג אותי. באמצעות ההתנסות הזאת, הבנתי גם שמהותך היא אהבה ושכל מעשיך נועדו להושעת האנושות. אלוהים, אני נשבע להקדיש עצמי לחלוטין לחיפוש אחר האמת ולהתחיל בדרך חדשה. לא משנה מה תהיה התוצאה, אני נשבע למלא את חובתי האנושית להשביע את רצונך.

47. חוויתי את ישועת האל