מהי באמת מהותם המרושעת של הממשל הקומוניסטי בסין ושל עולם הדת?

פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:

"נחשים שכמותכם, בני צפע שכמותכם, איך תוכלו להימלט מענישה בגיהינום?" (מתי כ"ג 33).

דברי אלוהים רלוונטיים:

התנין הגדול האדום כאש שאני מדבר עליו הוא לא דרקון אדום וגדול, אלא הרוח הרגע המנוגדת לי, שהביטוי "התנין הגדול האדום כאש" נרדף לה.

מתוך 'האמירה התשעים ושש' ב'הדבר מופיע בבשר'

במשך אלפי שנים, זו הייתה ארץ של זוהמה. היא מטונפת באופן בלתי נסבל ומוכה באומללות. רוחות רפאים משוטטות בה בכל פינה, משטות בבני האדם, מוליכות אותם שולל ומעלות האשמות חסרות שחר.[א] הן אכזריות וחסרות רחמים, והן דורסות את עיר הרפאים הזו ומותירות אותה גדושה בגוויות. צחנת הריקבון ממלאת את הארץ ומתפשטת באוויר, והיא מוגנת היטב.[ב] מי יכול לראות את העולם מעל הרקיע? השטן כורך את גופו של האדם באופן הדוק, עוקר את שתי עיניו וחותם היטב את פיו. שר השדים השתולל במשך כמה אלפי שנים, ממש עד היום. הוא עדיין משגיח מקרוב על עיר הרפאים, כאילו הייתה "ארמון שדים" בלתי חדיר. בו-בזמן, חבורת כלבי השמירה הזו נועצת מבטים בוהקים, בפחד עמוק שאלוהים יתפוס אותם באופן לא צפוי, ימחה אותם לגמרי ויותיר אותם ללא מקום של "שלווה ואושר"... מה הפלא שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נשאר חבוי לגמרי? בחברה חשוכה כמו זו, שבה שדים הם חסרי רחמים ואכזריים, איך ייתכן ששר השדים, שהורג בני אדם כהרף עין, יסבול את קיומו של אלוהים, שהוא חביב, אדיב וגם קדוש? כיצד ייתכן שהוא יריע וימחא כפיים לבואו של אלוהים? המשרתים האלה! הם גומלים לאדיבות בשנאה, הם בזים לאלוהים זה מכבר, הם עולבים באלוהים, הם פראיים עד מאוד, הם לא מתייחסים לאלוהים כהוא זה, הם בוזזים ושודדים, הם איבדו כל תודעה, ואין להם זכר לאדיבות... חופש דת? זכויות והעניין הלגיטימיים של האזרחים? אלה כולם תכסיסים לחיפוי על חטא... מדוע להציב מכשול כה בלתי חדיר לעבודתו של אלוהים? מדוע לנקוט תכסיסים שונים כדי להוליך שולל את עמו של אלוהים? איפה החירות האמיתית, הזכויות והעניין הלגיטימיים? איפה ההגינות? איפה הנוחות? איפה החום? מדוע להשתמש במזימות של רמאות כדי לשטות את עמו של אלוהים? מדוע להשתמש בכוח כדי להסתיר את בואו של אלוהים? מדוע לא להתיר לאלוהים לשוטט בחופשיות על פני האדמה שהוא ברא? מדוע לרדוף את אלוהים עד שאין לו מקום להניח את ראשו? איפה החום בקרב בני האדם? איפה קבלת הפנים בקרב בני האדם? מדוע לגרום לכמיהה נואשת כזו באלוהים? מדוע לגרום לאלוהים לזעוק פעם אחר פעם? מדוע לכפות על אלוהים לדאוג לבנו האהוב? מדוע החברה החשוכה הזו וכלבי השמירה העלובים שלה לא מאפשרים לאלוהים לבוא ולהתהלך בעולם שהוא ברא?

מתוך 'עבודה והיווכחות (8)' ב'הדבר מופיע בבשר'

כמה בני אדם מחפשים אמת וכמה בני אדם הם חסידים של צדק? הם כולם בעלי חיים כגון חזירים וכלבים הגורמים לכנופיה של זבובים מסריחים בערימת זבל לנער את ראשם ולעורר אי-סדר.[ג] הם מאמינים שמלך הגיהינום שלהם הוא מלך המלכים, מבלי להבין שהם אינם אלא זבובים על ריקבון. לא רק זאת, אלא שהם גם משמיצים את קיומו של אלוהים ומסתמכים על הוריהם החזירים והכלבים. זבובים זערוריים חושבים את הוריהם לגדולים כלווייתני שיניים.[ד] הם לא מבינים שהם קטנטנים ושהוריהם הם חזירים וכלבים טמאים הגדולים מהם עצמם פי מיליארד? ללא מודעות לעליבותם שלהם, הם משתוללים על סמך הסירחון המצחין של החזירים והכלבים האלה ויש להם מחשבות שווא שהם ילדו את דורות העתיד. הם ממש חסרי כל בושה! עם כנפיים ירוקות על הגב (זה מתייחס לטענתם שהם מאמינים באלוהים), הם מתחילים להיות יהירים ולהתרברב בכל מקום ביופי ובמשיכה שלהם עצמם, בעודם משליכים בסתר את הפגמים שלהם על האדם. הם אפילו זחוחים, כאילו זוג כנפיים בצבעי הקשת יכול להסתיר את הפגמים שלהם, ולכן הם רודפים את קיומו של האל האמיתי (זה מתייחס לסוד של עולם הדת). האדם לא יודע שעל אף שכנפי הזבוב יפהפיות ושובות לב, הוא אינו אלא זבוב זערורי מלא בזוהמה ומכוסה בחיידקים. באמצעות כוחם של הוריהם החזירים והכלבים, הם משתוללים ברחבי הארץ (זה מתייחס לאנשי הדת שרודפים את אלוהים על סמך תמיכה חזקה מהמדינה, ובוגדים באלוהים האמיתי ובאמת) באכזריות מעל לכל דמיון. נדמה שרוחות הרפאים של הפרושים היהודים חזרו ביחד עם אלוהים אל אומת התנין הגדול האדום כאש, ושבו אל קנם הישן. הם התחילו שוב את עבודת הרדיפה שלהם, והם ממשיכים את עבודתם המקיפה כמה אלפי שנים. אין ספק שקבוצת בני האדם המנוונים האלה תירקב על פני האדמה בסופו של דבר! נראה שלאחר כמה אלפי שנים, הרוחות הטמאות הפכו לערמומיות ונכלוליות אף יותר. הן חושבות ללא-הרף על דרכים לערער את עבודתו של אלוהים בסתר. הן תככניות וערמומיות, והן רוצות לשחזר במולדתן את הטרגדיה של לפני אלפי שנים. הדבר כמעט מדרבן את אלוהים לזעוק בקול רם, והוא מתקשה להתאפק מלחזור לרקיע השלישי ולהשמיד אותם.

מתוך 'עבודה והיווכחות (7)' ב'הדבר מופיע בבשר'

על אף שהשטן נראה הומאני, צודק וישר, הוא רע ואכזרי במהותו

השטן זוכה בתהילתו על ידי הונאת הציבור. הוא מתבסס פעמים רבות כחיל חלוץ וכדוגמה ומופת לצדק. תחת דגל השמירה על הצדק, הוא פוגע באדם, מכלה את נשמתו, ונעזר בכול מיני אמצעים כדי להקהות את חושיו של האדם, לרמותו ולפתותו. מטרתו היא לגרום לאדם לראות בעין יפה את התנהגותו הרעה וללכת בעקבותיה, לגרום לאדם להצטרף אליה בהתנגדות לסמכותו ולריבונותו של אלוהים. אולם כשהאדם מחכים לדעת את תחבולותיו, מזימותיו ומאפייניו השפלים, ואינו חפץ בכך שהוא ימשיך לרמוס ולהונות אותו, להמשיך לעבוד למענו בפרך או להיענש ולהיות מושמד יחד עמו, השטן משנה את מאפייניו הקדושים לשעבר וקורע מעליו את המסיכה המזוייפת על מנת לחשוף את פניו האמיתיות, הרעות, המרושעות, המכוערות והפראיות. דבר לא היה מוצא חן בעיניו יותר מאשר להכחיד את כול מי שמסרב להיות חסידו ומי שמתנגד לכוחותיו הרעים. בשלב זה, השטן אינו יכול עוד להעמיד פנים מתורבתות וראויות לאמון. במקום זאת, נחשפים מתחת עור הכבש מאפייניו האמיתיים, המכוערים והשטניים. לאחר שתחבולות השטן יוצאות לאור, לאחר שמאפייניו האמיתיים נחשפים, הוא נתקף חמת זעם וחושף את הברבריות שלו. רצונו להזיק לבני אדם ולכלותם רק מתגבר. הסיבה לכך היא כי התעוררות האדם מעוררת בו זעם. הוא מפתח נקמנות עזה כלפי האדם על שאיפתו להשתוקק לחופש ולאור ולהשתחרר מכלאו. זעמו נועד להגן על הרוע שלו, והוא גם גילוי אמיתי של טבעו הפראי.

בכול עניין, התנהגותו של השטן חושפת את אופיו הרע. בכול המעשים הרעים שעשה השטן לאדם – החל ממאמציו המוקדמים להשלות את האדם כדי שיילך בעקבותיו ועד לניצול האדם על ידו, שבו הוא גורר את האדם למעשיו הרעים, ונקמנותו של השטן כלפי האדם לאחר שמאפייניו האמיתיים נחשפו והאדם זיהה ונטש אותו – אין ולו אחד שאינו חושף את מהותו הרעה של השטן. אין בהם ולו אחד שאינו מוכיח את העובדה שאין לשטן קשר לדברים חיוביים. אין בהם ולו אחד שאינו מוכיח כי השטן הוא המקור לכול הדברים הרעים. כול אחד ואחד ממעשיו מגן על הרוע שלו, שומר על תנאי מעשיו הרעים, מנוגד לדברים צודקים וחיוביים, הורס את חוקי הקיום הרגיל של האנושות וסדרו. מעשיו עוינים לאלוהים והם הדבר שאותו ישמיד חרון אפו של אלוהים. על אף שלשטן זעם משלו, זעמו הוא אמצעי לפרוק את אופיו הרע. הסיבה לכך שהשטן מרוגז וזועם היא זו: תחבולותיו, שאין להעלותן על דל שפתיים, נחשפו. לא קל לו להצליח במזימותיו מבלי להיענש. שאפתנותו ותשוקתו הפראיות להחליף את אלוהים ולנהוג כאלוהים, הוכו ונחסמו. מטרתו לשלוט באנושות כולה הסתיימה כעת בלא כלום ולא ניתן יהיה להגשימה לעולם. זימון חרון אפו של אלוהים, באופן חוזר ונשנה, הוא שמנע ממזימותיו של השטן לשאת פרי וקטע את התפשטותו והשתוללותו של רוע השטן. לכן השטן שונא את חרון אפו של אלוהים ופוחד ממנו בעת ובעונה אחת. כול יישום של חרון אפו של אלוהים לא רק חושף את מראהו הנתעב האמיתי של השטן, אלא אף חושף ומוציא לאור את תשוקותיו השפלות של השטן. יחד עם זאת, הסיבות לזעמו של השטן נגד האנושות נחשפות במלואן. התפרצות זעמו של השטן הינו גילוי אמיתי של אופיו הרע, חשיפה של תחבולותיו. מובן שבכול פעם שבה השטן זועם, הדבר מבשר על השמדתם של דברים רעים. הוא מבשר על הגנתם והמשכם של דברים חיוביים ועל טבע חרון אפו של אלוהים – שאין לפגוע בו!

מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי ב'' ב'הדבר מופיע בבשר'

הדברים שאותם אנו מכנים בשם מעשי השטן והנסים שעושה השטן? האם זוהי עוצמה? האם ניתן לכנותם בשם סמכות? מובן שלא!השטן מכוון את גאות הרוע ומשבש, מקלקל וקוטע כול היבט בעבודתו של אלוהים. במשך אלף השנים האחרונות, מלבד השחתת האנושות וניצולה לרעה, ורמייתו והדחתו של האדם לשחיתות ולדחייתו של אלוהים, כדי שהאדם יילך לעבר גיא צלמוות, האם עשה השטן דבר כלשהו הראוי להנצחה, לשבח או להוקרה, ולו המעטים ביותר, מצד האדם? אילו היו לשטן סמכות ועוצמה, האם הוא היה משחית את האנושות? אילו היו לשטן סמכות ועוצמה, האם הוא היה מזיק לאנושות? אילו היו לשטן עוצמה וסמכות, האם האנושות היתה נוטשת את אלוהים ופונה אל המוות? מכיוון שאין לשטן סמכות ולא עוצמה, מה עלינו להסיק באשר למהותם של כול הדברים שהוא עושה? יש המגדירים את כול אשר השטן עושה כהולכת שולל בלבד, אך אני מאמין שהגדרה כזו אינה מתאימה כול כך. האם המעשים הרעים של השחתת האנושות על ידו אינם אלא הולכת שולל? את כוח הרוע שבו התעלל השטן באיוב ואת רצונו העז להתעלל בו ולכלותו, לא ניתן להשיג על ידי הולכת שולל בלבד. במבט לאחור, בן-רגע, עדרי הצאן והבקר של איוב התפזרו לכול עבר על פני הגבעות וההרים ונעלמו. בן-רגע, נעלם עושרו הרב של איוב. האם ניתן היה להשיג זאת בעזרת הולכת שולל בלבד? אופיים של כול הדברים שעושה השטן מתאים למונחים שליליים כגון לשבש, לקטוע, להשמיד, להזיק, רוע, זדון וחשכה, וכך התרחשותם של כול הדברים הרעים והמרושעים קשורה באופן שאין להתירו למעשי השטן, ואינה נפרדת ממהותו הרעה של השטן.

מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי א'' ב'הדבר מופיע בבשר'

אין זה משנה עד כמה השטן "רב עוצמה", אין זה משנה עד כמה הוא נועז ושאפתן, אין זה משנה עד כמה רבה יכולתו לגרום נזק, אין זה משנה עד כמה רחב טווח השיטות שבהן הוא משחית ומפתה את האדם, אין זה משנה עד כמה מחוכמות המזימות והתחבולות שבעזרתן הוא מאיים על האדם, אין זה משנה עד כמה משתנה הצורה שבה הוא מתקיים, הוא מעולם לא הצליח לברוא ולו יצור חי אחד, מעולם לא הצליח לקבוע חוקים או כללים לקיומם של כול הדברים ומעולם לא הצליח לשלוט בעצם כלשהו, בין אם חי או דומם. בכול מרחבי היקום העצומים, אין ולו אדם או עצם אחד שנולד ממנו או שמתקיים בגללו. אין ולו אדם או עצם אחד הנשלט על ידו. ההפך הוא הנכון, לא זו בלבד שעליו לחיות תחת ריבונותו של אלוהים, אלא יתרה מכך, עליו להישמע לכול פקודותיו ומצוותיו של אלוהים. ללא רשות מאלוהים, קשה לשטן לגעת ולו בטיפת מים או בגרגר חול על פני האדמה. ללא רשות מאלוהים, השטן אף אינו חופשי להניע את הנמלים על פני האדמה – לא כול שכן את האנושות, שנבראה על ידי אלוהים. בעיני אלוהים, השטן נחות מן החבצלות שעל ההר, מן הציפורים העפות באוויר, מן הדגים אשר בים ומן התולעים שעל פני האדמה. תפקידו בין כול הדברים הוא לשרת את כול הדברים, לפעול למען האנושות ולשרת את עבודתו של אלוהים ואת תוכנית הניהול שלו. יהיה טבעו מרושע ככול שיהיה, ומהותו רעה ככול שתהיה, הדבר היחיד שביכולתו לעשות הוא למלא בחריצות את תפקידו: לשרת את אלוהים ולשמש לו ניגוד. זוהי מהותו ועמדתו של השטן. מהותו אינה קשורה לחיים, אינה קשורה לעוצמה, אינה קשורה לסמכות. הוא אינו אלא כלי משחק בידי אלוהים, מכונה בלבד בשירותו של אלוהים!

מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי א'' ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. המילים "מעלות האשמות חסרות שחר" מתייחסות לשיטות שבהן השטן פוגע בבני אדם.

ב. המילים "מוגנת היטב" מציינות שהשיטות שבהן השטן פוגע בבני האדם אכזריות במיוחד, ושהן שולטות בבני האדם עד כדי כך שהם לא יכולים לזוז לשום כיוון.

ג. המילים "לעורר אי-סדר" מתייחסות לאופן שבו בני האדם השטניים משתוללים, מפריעים לעבודתו של אלוהים ומתנגדים אליה.

ד. המילים "לווייתני שיניים" משמשות בלעג. זו מטאפורה לאופן שבו זבובים כל כך קטנים עד שחזירים וכלבים נראים להם גדולים כלווייתנים.

השיתוף של האדם:

פוסט בנושא דומה